NO-SO-NO-ROUS סמדר שפי, גלריה, הארץ, פברואר 2008 פני הס יסעור

הסוואה, הסתרה, השתקה

רשתות שחורות, כעין וילונות, יורדות מהתקרה לרצפה בתערוכה של פני הס-יסעור. החלל המרכזי של גלריה הקיבוץ, קטן ונמוך יחסית, נהפך ‘ למקום שאינו נגמר, שקצותיו פרומים; התחושה היא שמעבר לקיר יש, בוודאי עוד וילונות-רשתות ועוד סודות ועוד הסוואות. המראה יפה ומוזר,כמו נוף תת-מימי או ציור . גדול של ג'קסון פולק, שכמו קם ויצא מדו-ממד לתלת-ממד

מכמה בחינות זו העבודה הרכה ביותר של יסעור עד כה. יסעור הציגה בעבר עבודות שבמרכזן זיכרון השואה והייתה בהן הוויה של מוות, קיפאון ותחושת אין מוצא. לעומתן, אלה שהיא מציגה עתה אמביוולנטיות: הן אמנם מתקשרות להסוואה, אבל גם לשינוי אין-סופי, לחופש ולגמישות

.שהוצגה השנה במוזיאון הרצליה. "Deep Skin" מן הסדרה "(Lament) "Green Blueprint בנוסף לרשתות מוצגים גם רישום אחד והעבודה

בסדרה זו יצרה יסעור עבודות שנראות כמבנה תלת-ממדי שפני השטח שלוקולפו ונתלו כמו נשל של נחש שבקפליו נותרו עקבות הכל - החומר שממנו עשוי המבנה, הזמן שחלף, ואולי גם זיכרון. התחושה שיוצרת העבודה מצמררת - אפשר לזהות כאן צריף או בית עץ, אבל היותו תלוי, כבגד ריק, הופכת אותו למין רוח רפאים. כאן עולה בזיכרון השואה; הבית נהפך לנוזלי, מוכר נהפך למאיים.

.המבנה שצבעו ירוק-בית-חולים תלוי בחלל הכניסה לגלריה, מעין הקדמה לחלל המרכזי שבו וילונות-רשתות; היחס בינו לבין העבודה שבפנים הוא מרכזי בתערוכה.

נוף לא ראשוני

יסעור, שמציגה בעיקר בגרמניה ולעתים רחוקות בארץ, עוסקת משנות ה 90- ביחסים שבין גוף למרחב ולמקומות שבהם משתמרת ההיסטוריה: שפה, נוף, ארכיטקטורה. היא יצרה עבודות לפי מפות מסילות הרכבת בגרמניה ולפי תכניות של מחנות ריכוז וכן יצרה מרחבים שיצרו תחושות של תיעוש, מוות או של מערבולת מאיימת.ברישומי ענק מתחילת העשור היא העתיקה והגדילה מכתבים משנות עליית הנאציזם. הפעם היא מטפלת במרחב ללא שפה, שמסרב להיות ממד ברור ונע בין . רישום לפיסול. יסעור מצליחה ליצור חוויה של ממש, אמנות שלא משאירה רווח לריחוק ממנה, אלא תובעת מהצופה להתייחס אליה

נגזר, כך מוסבר בטקסט של האוצר יניב שפירא, מהמילה סונורוס, "NO-SO-NO-ROUS", שם התערוכה

את הווילונות-רשתות יצרה .No המתארת הדהוד של צליל במרחב בעל גלי קול חוזרים, שנוספה לה המלה

יסעור ביציקה וטפטוף נוסח פולוק של חומר פלסטי שיצרה בעצמה, על רישומים שנפרשו על הרצפה, כוסו

בניילון, ונמתחה עליהם מערכת חוטים שתי וערב. ההתקרשות של החומר מהירה ולכן השליטה בו מוגבלת, אך

האסתטיקה האבסטרקטית שלו נדמית מכוונת, היפוכה של פעולה אוטומטית הנותנת דרור לתת-מודע כפי

.שנתפש האבסטרקט בעבר

קלישאת העבר וההווה

העיסוק של יסעור ברשתות המתעתעות בראיית הצופה מתקשר לעבודות של גל וינשטיין 1, כמו וילונות הסיליקון שיצר בתחילת העשור, וגם לרשת לשתילת צמחים ששימשה את סיגלית לנדאו ב"בפתרון האינסופי" ב- 2004- . תפישתן כרשתות הסוואה גם מתקשרת לצילום הישראלי, שרשתות מופיעות בו פעמים רבות. ההקשר החוזר . הוא של נוף שחוסר הראשוניות שלו, היותו במידה רבה יציר של תכניות אידיאולוגיות (ייעור, ייבוש וכו'), קבעו את מראהוהאוצר יניב שפירא מציע בקטלוג לקרוא את העבודות בהקשר של תיאורי נוף ישראלי. את הטקסט שלו הכתיר בכותרת "נוף מחושף". "מחושף" הוא מאותן מלים שלא ייאמנו שמומצאות לתיאור מעשים של הצבא. "חישוף" הוא עקירה של מטעים וצמחייה כדי להפוך נוף לחשוף ולהקל על שליטת הצבא בשטח. קשה לראות מדוע שפירא מזהה בעבודות של יסעור מראות נוף מקומי. הוא מדבר על "מושגים הנגזרים ממנו בהם 'הסוואה', 'הסתרה' ו'השתקה'... כשתיקה המבליעה זעקה של הרס, אילמות , ופליטות". מבחינה רעיונית נראה ששפירא אינו נותן דעתו די הצורך לכך שבהקשר עבודתה של יסעור, על התייחסויותיה הרבות לשואה, קולו מצטרף לקלישאה שגוזרת גזירה שווה בין המצב הישראלי הנוכחי, המורכב, שיש בו עוולות ואיוולת, לבין האפלה המוחלטת של השואה. זו בעיקר אמירה שיכולה למרק את מצפונם של הצופים, אך כקריאה אמנותית . היא חלשה במיוחד

דווקא שם העבודה, שיש בו גם המלה הגרמנית ראוס, "החוצה", שמהדהדת בה הקריאה הנאצית "יהודים החוצה", מפנה אל מחוזות שהעסיקו את יסעור גם בעבר. המשמעות של בליעת הקול הגלומה בשם העבודה יכולה להתייחס לקולות רבים, שאולי החשוב בהם הוא טשטוש הזיכרון ההיסטורי; אותו טשטוש המאפשר להתחמק מהתמודדות עם מורכבות ההווה דרך אמירות כוללניות על דמיון בין הווה לעבר

מעבר לשאלת הקריאה של שפירא, הוא מסתמן כאוצר בעל טעם מובחן והיגד, תופעה נדירה בשדה האוצרות היום. בתוך גל תערוכות הסופרמרקט והניסיון האין-סופי להיראות קלילים, שפירא נותן במה לאמנים שמוצגים קצת פחות ומציעים שפה סימבולית

אוצר: יניב שפירא . - "NO-SO-NO-ROUS". פני הס יסעור

גלריה הקיבוץ, דב הוז 25 תל אביב.

1 Gal Weinstein, Passage International No.5, 2000

http://www.chelouchegallery.com/artistWorks.php?the_group=104&id=50